פרסום זה הוא הראשון בסדרת פרסומי ארגז כלים שפותחו על ידי צוות “עשינו עסקבציונות 2000. בארגז כלים זה יתוארו ויודגמו כלים ופרקטיקות לניהול משאבי האנוש בעסק חברתי מכוון תעסוקה. במקרה של “עשינו עסק” מדובר באוכלוסיית נוער בסיכון, אך הכלים אשר יובאו כאן רלוונטיים לכל עסק חברתי שבו לתעסוקה ערך שיקומי או חברתי משמעותי. בפרסום זה נתמקד עבודה עצמאית של בני הנוער, להורדת ארגז הכלים המלא בפורמט להדפסה לחצו כאן.


 

מיזם עסקי לנוער בסיכון נשמע מלהיב, מחדש ומדויק לצרכים, אך בה בעת זהו מהלך מורכב, מסועף ורב ממדי. תהליך ההקמה יכול להימשך בין חצי שנה לשנתיים; איתור השותפים, ביסוס שותפות ויצירת מחויבות דורשות השקעה וחיבור בין תפיסות עבודה. כל זאת לצד משימות מאתגרות כמו ניסוח היגיון כלכלי, מציאת לקוחות, גיוס השקעות להקמה, בניית תזרים מזומנים חיובי ועוד.

מיזם עסקי לנוער מגלם בתוכו דואליות מובנית ונוכחת בחיי היום יום של המיזמים, אשר באה לידי ביטוי בשאלות חוזרות ונשנות:

  • האם נשקיע בשיווק ובמכירות או בקליטת נער חדש?
  • האם נשלח את העובד המצטיין שלנו ל”חיים האמיתיים” או שנרחיב את סמכויותיו?
  • האם את העסקה הבאה אסגור אני, המנהל, או שניתן הזדמנות לבני הנוער?
  • האם נמקד את השיווק האיכות המוצר או הסיפור החברתי? ועוד.

כדי לממש את הייעוד החברתי של המיזם ואת מטרותיו מול בני הנוער עלינו להבטיח את קיימותו הכלכלית. המציאות מחייבת אותנו להיות מקצועיים יותר גם בפן העסקי. עם התפתחות המיזם הופכות רשימות אקראיות למאגרי לקוחות, טבלאות פשוטות הופכות לקובצי אקסל מורכבים של רווח, הפסד ותזרים מזומנים, ושיחות טלפון נקודתיות הן בעצם חלק מתכנית שימור לקוחות. המיזם מתפתח והופך לעסק אמיתי וכלכלי המנוהל בתהליכים מובנים ומקצועיים.

מדריך זה מפנה זרקור דווקא לצד השני, לצד החברתי/ חינוכי/ טיפולי. כל אלו יחד קורים בתהליך ההשתתפות במיזם.

המדריך שם לעצמו למסד את התהליכים החברתיים-חינוכיים ולהטמיע אותם בחיי היום יום של המיזם. להפוך את הרעיונות, הכלים והשיטות שצמחו בשטח בעשרות מיזמים בארץ לתכנית עבודה מובנית ומדויקת שנותנת כלים ברורים לניהול הצד החברתי/ חינוכי/ טיפולי. תכנית זו כוללת את תהליכי הגיוס והקליטה של בני הנוער, את ישיבות הצוות השבועיות, בניית תכנית יעדים אישית, גיבוש הצוות ועוד.

הכלים המובאים בפניכם פותחו ונאספו במשך עשר שנות קיומה של תכנית “עשינו עסק“. חלק מהכלים מתבסס על הידע שהצטבר במיזמים שקמו טרום התוכנית והשאר פותח על ידי אנשי השטח. בחלק גדול מהמקרים הכלים התחילו כרעיון של רכז מסוים והתפתחו לכלי מובנה ומסודר.

בחמש השנים האחרונות, במסגרת ההכשרות המקצועיות למנהלי המיזמים, התקיים מדי שנה יום עיון שכותרתו “בין העסקי לטיפולי”, והחוברת שלפניכם מבוססת על תוצרי ימים אלו שבהם מנהלים ורכזים מהמיזמים השונים הציגו את התכנים. שם המדריך היה נושא להתלבטות. בחרנו לקרוא לו “משאבי האנוש במיזם – ארגז הכלים”. את ההקבלה שאלנו מהעולם העסקי, שבו יש מקבילות לכל התהליכים המתוארים במדריך.

על אף הדמיון למגזר העסקי, שבו מטרות תהליכי משאבי האנוש הם חיזוק הפירמה העסקית ומקסום הנאמנות לטובת מקסום הרווח, אנו חוזרים ומדגישים כי במיזמים שלנו העצמת הנערים והכנתם לעולם התעסוקה הן המטרות בעלות החשיבות העליונה והן הסיבה וההצדקה להקמת המיזמים.

לבסוף, אנו רוצים להודות לצוות אשלים, לעמותות המפעילות, למנהלים העסקיים, לרכזים הטיפוליים מיחידות קידום נוער השונות, מההוסטלים, מהפנימיות, ממסגרות שיקום נוער ומבתי הספר, לרכזי התעסוקה, למנהלי היחידות ולמתנדבים – על החשיבה, הפיתוח, ההמצאה והשיתוף בחומרים שערכנו והפצנו עבורכם. תודה על ההזדמנות ללוות אתכם בעשר השנים האחרונות, ללמוד מכם ולהשפיע על עולם העסקים החברתיים במדינת ישראל. אנו בטוחים שבעוד עשור נמשיך ונחגוג עם תובנות ומהדורות חדשות.

כלי מסגרת

כלי המסגרת המתוארים להלן הם הכלים הבסיסיים ביותר בניהול עסק, אך בשל המורכבות המאפיינת את המיזמים דווקא לכלים הללו יש משמעות גדולה ברמה הטיפולית.

האתגר הגדול של המנהל העסקי והרכז הטיפולי הוא למסד כלים אלו כך שיהיה ברור לכל המשתתפים במיזם והסביבה העוטפת אותו, שאלו תהליכים מובנים בשגרת חיי המיזם, ושאין עליהם עוררין בשום שלב. גיוס בני הנוער למיזם שונה לחלוטין מגיוס בני נוער לפרויקטים אחרים או מגיוס עובדים למקום עבודה רגיל; תהליך כתיבת התקנון עם בני הנוער מייצר מחויבות ותחושת שייכות לעסק; ישיבות הצוות הן כלי ניהולי העצמתי וטיפולי ממדרגה ראשונה: לרמת ההעמקה והשקיפות של ישיבות הצוות יש השפעה משמעותית על הקשר של בני הנוער למיזם ועל תפיסתם את מקום העבודה כמקום שבו הם עובדים או כמקום העבודה שלהם. כלים אלו ואחרים הם המבדילים אותנו מתכניות תעסוקה אחרות. מיזמי ‘עשינו עסק’ הם רק תחנה בדרך אל אזרחות פעילה ופרודוקטיבית, ולכן לתהליך הפרידה יש משמעות קריטית בדרך להמשך החיים (תעסוקה/ צבא/ לימודים). גם כאן מוצעת מתודה מובנית לניהול תהליך פרידה באופן מיטבי.

פרסום זה עוסק בעבודה עצמאית של בני הנוער, בהמשך הפרק נעסוק בגיוס וקליטה, תקנון, ישיבות צוות ובתהליך הפרידה. להורדת המדריך המלא לחצו כאן.


עבודה עצמאית של בני הנוער

כללי

עבודה עצמאית של בני הנוער במיזם מתרחשת לעתים מכורח הנסיבות )כשהמנהל העסקי נעדר מסיבות כאלה ואחרות(, אך יכולה להתקיים גם מתוך תהליך מובנה של למידה, תמיכה והתקדמות מקצועית בתוך המיזם, ולשמש עבורנו כלי טיפולי משמעותי להעצמת בני הנוער.

עבודה עצמאית של בני הנוער במיזם משמעותה התנהלות עצמאית של הנערים במסגרת משימות המיזם, ניהול משמרת, אחריות על משימות שונות ועוד. במצב זה הנערים מבצעים את הנדרש מהם ואף מעבר לכך באופן עצמאי, מקצועי ואחראי.

מטרות

  • חיזוק תחושת השייכות, המעורבות והשותפות של בני הנוער במיזם.
  • פיתוח חשיבה עצמאית ויצירתית אצל בני הנוער ו”הגדלת ראש”.
  • חיזוק הביטחון העצמי של בני הנוער.
  • למידה מהי התנהלות בתוך ארגון והיכרות עם היררכיה פנים ארגונית.
  • מתן מקום לביטוי עצמי של הנערים ולדרך האישית שלהם.
  • הקניית התנסות בהתמודדות עם בעיות ובקבלת החלטות.

איך עושים את זה?

עבודה עצמאית של בני נוער

דגשים בבניית התהליך

  • הגדרת עצמאות בעבודה: הגדרה משותפת עם בני הנוער של עצמאות ובמה היא מתבטאת בכל תפקיד במיזם.
  • הגדרת עצמאות בעבודה ויזמות כקריטריון להצלחה בתפקיד ולהצלחת המיזם.
  • הגדרת הגבולות של חופש הפעולה ומנגנוני דיווח, התייעצות ושיתוף פעולה.
  • עצמאות בעבודה כיעד: הגדרת העצמאות בעבודה בתכנית היעדים האישית של כל נער ושל צוות המיזם כולו.
  • הכנת “בנק” משימות ברמת מורכבות עולה שבני הנוער יכולים לקחת עליהן אחריות בלעדית. .
  • מתן חיזוקים ותגמולים על עבודה עצמאית ועל יוזמות של בני הנוער.
  • התייחסות לפרמטר העצמאות בישיבות הצוות: עד כמה בני הנוער לקחו אחריות ועד כמה “הגדילו ראש”.
  • דגש על פיתוח עצמאות בעבודה במפגשי החונכות בין בני הנוער והמלווים מהצוות הבוגר.

נקודות למחשבה

חשוב לשים לב כי הנערים ערים לתהליך של בניית העצמאות שלהם במיזם ומבינים את העוצמה של התנהלות עצמאית ושל הערכים שהיא מבטאת: עבודת צוות, התמודדות עם בעיות שונות, סמכות, אחריות אישית, מעורבות ועוד.

ליצירת עבודה עצמאית יש מחיר ואנו עלולים להתמודד עם בעיות תפעוליות, מקצועיות, חברתיות ועוד. חשוב לזכור את הגמול המשמעותי שבעבודה עצמאית עבור בני הנוער.

דוגמאות מהשטח

1 .עבודה עצמאית של בני הנוער במיזם שילוט חוצות נש”ר – פתח תקווה

אנחנו מאמינים שמאוד חשוב לתת לנערים – אחרי תקופה של הכשרה והתנסות – “לקפוץ למים” לבד, ומייצרים עבורם התנסויות שונות לפיתוח עצמאות בעבודה.

סרטון: חדשות ערוץ 10

התנסות משמעותית ביצירת עצמאות שבני הנוער חווים בפגישות עסקיות:

אחרי שאני הולכת עם נער לכמה וכמה פגישות עסקיות בהן הוא לומד את העבודה, ולאחר שאני משוכנעת כי יש לו את הכוחות להתמודד עם פגישה לבד, אני בכוונה לא אכנס איתו לפגישה ואחכה בחוץ ברכב.

“חשוב מאוד שהנער יתמודד עם הלקוח לבד – רק כך אפשר באמת ללמוד ולקחת את האחריות המלאה על הובלת הפגישה. ברגע שהנער צריך להתמודד לבד מול הלקוח ” הוא חייב להיות בפוקוס מלא על כל מה שהוא למד בתהליך ההכשרה”

לפעמים זה מאוד קשה כי אין ספק שאם אני אכנס לפגישה סיכויי סגירת העסקה יהיו כמעט בטוחים ואם הנער יכנס יש סיכוי שלא תחתם עסקה – אבל שווה לשלם את “המחיר” מאחר והרווח שהנער יקבל מבחינת הביטחון שלו והיכולת שלו לסגור עסקה , להבין את כל ההיבטים בפגישה, להבין איפה הוא חלש על מנת לתקן, גדול מאוד. כחלק מיצירת תהליך הדרגתי , לפני כניסה לבד ללקוח ניתן לצוות לנער נער נוסף על מנת שייתן לו גיבוי וחיזוק.

התנסות נוספת ומורכבת יותר היא להשאיר את בני הנוער לבד ביום עבודה:

סדר יום מובנה ומוגדר הוא המפתח ליום מסוג זה, חשוב מאוד להשאיר הוראות ומשימות מדוייקות וגם להתקשר אחרי שעתיים לבדוק מה נעשה – על מנת שלא יהפוך ליום כיף ללא עבודה. נער ותיק ואחראי במיזם הוא אחראי על הסדר של אותו יום, ומנהל גם את ישיבת הצוות, שזה כמובן בונוס נוסף מבחינת האחריות וההעצמה לאותו נער ותיק.

כלי נוסף לפיתוח עצמאות:

לפעמים את ישיבת הבוקר אני עושה בסדר הפוך, מבקשת מכל נער לשבת עשר דקות עם עצמו ולהגיע לישיבה עם המשימות שהוא חושב שצריכות להיות לו באותו היום: משימת עצמאות כזו חשובה לנערים על מנת לתת להם להבין את האחריות והמשמעות של העבודה. אם נער מבין לבד שאחרי שהוא סגר עסקה הוא צריך להתקשר לגרפיקאית בלי שזו תהיה משימה שאני נותנת לו, אין ספק שהנער מבין את העבודה, לא רק בראיה הפרטית הקטנה, ביצוע משימה, אלא הבנה יותר כוללת וראיה רוחבית של כל תהליך העבודה – מה שיקדם אותו באופן מאוד משמעותי.

2 .עבודה עצמאית של בני הנוער במיזם קפה קפה – בת ים

העבודה במזנון במכללת בת ים מתבצעת בין השעות 30:15-30:20. לרוב אלו שעות סגירה במזנון העירייה והתארגנות לפתיחת משמרת בהיכל התרבות. מכורח הנסיבות מנהל המיזם לא יכול להיות נוכח לאורך כל המשמרת במכללה, ועם הזמן בני הנוער שעבדו שם מצאו עצמם עובדים לבד ומתנהלים באופן עצמאי. מתוך המצב הנוכחי החלטנו להציב לעובדי המיזם מטרה ולהגדיר את העבודה במכללה כעבודה עצמאית – פתיחה וסגירה לבד וכמובן ניהול המשמרת. העלינו את הנושא בישיבת צוות שבה נכחו שתי אחראיות משמרת ועובדת קבועה במכללה, והגדרנו יחד את דרישות התפקיד לעבודה במכללה.

בישיבת צוות הייתה לנערים הזדמנות להשמיע את קולם ולחשוב יחד אילו כישורים צריך על מנת לעבוד באופן עצמאי. ובה עלו השאלות: האם כל אחד יכול לעבוד לבד בקופה? האם כל אחד יכול לתת שירות לקוחות ומתן פתרונות יצירתיים? איך מחליטים מי אחראי מספיק? האם משתפים את המנהל בכל החלטה או מחליטים לבד?

הגדרנו דרישות תפקיד לעובד עצמאי במכללה:

  • ותק במיזם של חודשיים לפחות
  • שליטה מלאה בקופה ובכספים
  • נער אמין, אחראי ומקצועי
  • ידע בהשלמת מלאים ובהזמנות מספקים (בעזרת מנהל המיזם)
  • הגדלת ראש ומתן שירות מקצועי

כיום מתוך 8 בני נוער שעובדים במיזם 3 עובדים עצמאית במכללה ונער אחד נמצא בחניכה. הנערים מבינים את האחריות המוטלת עליהם – הגעה בזמן, הגדלת מכירות, מתן שירות מקצועי ומהיר, השלמת מלאים וכד’. הנערים החדשים רואים את העבודה במכללה כמטרה וכקידום מקצועי ושואפים להגיע לעבודה עצמאית. ההחלטה מי יעבוד במכללה נעשית בשיתוף מנהל המיזם, רכזת טיפולית ואחד מהעובדים העצמאיים במכללה.

“אני חושבת שלעבוד לבד במכללה זה מחייב, יש בזה אחריות רבה, אם לא תגיע למשמרת המקום יהיה סגור, וגם העניין הכספי – החישובים והקופה. צריך לשים לב להזמנות, מה יש, מה חסר… צריך להגדיל ראש – לפעמים הלקוחות מבקשים דברים שאין ואז מעלים את זה בישיבת צוות. לדעתי כל אחד יכול לעבוד עצמאי אבל הוא צריך  לרצות את זה ולאהוב את העבודה בקפה”

ליאור- עובדת במיזם שנה ושלושה חודשים, אחראית משמרת בהיכל ועובדת עצמאית במכללה

להורדת ארגז הכלים המלא בפורמט להדפסה לחצו כאן