כתבה זו היא הראשונה בסדרה של חמש כתבות המתארות כלים לבחינת הכדאיות של הקמת מיזם עסקי-חברתי. סדרת הכתבות מבוססות על הרצאותיו של אלי מלכי באוניברסיטת בן גוריון בנגב ובאוניברסיטה העברית בירושלים.

כפי שמרמזת הכותרת, כתבות אלו מתייחסות ליזמות עסקית במלכ”רים, אך האתגרים בהם נדון והכלים שמציע מר מלכי להתמודדות עם אותם האתגרים רלוונטיים ליזמות עסקית-חברתית באשר היא.


פעילות עסקית במלכ”רים היא תחום שמלהיב את הדמיון וארגונים חברתיים רבים מנסים לפתח בעצמם מקורות הכנסה עצמאיים על מנת שלא להיות תלויים בתרומות או בממשלה. בין הדוגמאות לכך אפשר למנות מרכזים קהילתיים שמפעילים בריכות שחייה וחדרי כושר, ארגוני רווחה שמפעילים במקביל לפעילותן המרכזית גם סדנאות וקורסים בתשלום מלא, ועמותות שתחום פעילותן הוא תעסוקה של אנשים עם מוגבלויות.

 הרעיון של פעילות עסקית במלכ”ים אינו חדש, אך הוא החל לתפוס תאוצה בתחילת שנות ה-2000 בעקבות משבר הדוט.קום. המחשבה שפעילות עסקית של המגזר החברתי תשנה מן היסוד את המגזר קסמה, ועודנה קוסמת לאקדמאים, יועצים ופרקטיסיונרים רבים והוצגה בעשרות מאמרים ואף במספר ספרים. ביה”ס לניהול של אוניברסיטת ייל, ביחד עם בנק ההשקעות גולדמן זקס, מימנו בשנת 2004 תחרות לכתיבת תכניות עסקיות למלכ”רים. אולם בניגוד לציפיות הגבוהות הפעילות העסקית לא שינתה את המגזר השלישי בארה”ב והרכב ההכנסות של המגזר נשאר כמעט ללא שינוי (בדומה למצב בישראל).

הסיכונים בהקמת מיזם עסקי במלכ”ר

ארגון חברתי שרוצה לשלב בפעילותו מיזם עסקי צריך להבין את הסיכונים הכרוכים בזה. בחינה מושכלת של ההתכנות לשלב פעילות עסקית בעשייה החברתית של הארגון מחייבת התייחסות לנושאים הבאים:

  • פתיחת עסק קטן כרוכה בסיכון רב, ופעילות עסקית במלכ”רים מקוטלגת כמעט תמיד בקטגוריה של עסקים קטנים. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה רק כ- 46% מהעסקים בישראל שורדים לאר שבע שנות פעילות. אולם זהו נתון שמייצג את כלל העסקים בישראל, בעוד שסיכויי הישרדותם של עסקים קטנים נמוכים בהרבה. כך למשל שעור העסקים הקטנים ששרדו לאחר שבע שנים בענפים שהם טיפוסיים לעסקים קטנים הוא: 22% בשירותי אירוח ואוכל, 34% במסחר ו-43% באמנות, בידור ופנאי. אין סיבה להניח שעסק שמנוהל ע”י עמותה יהיה בעל סיכויי הישרדות גבוהים יותר בהשוואה לעסק שנמצא בבעלות פרטית.
  • עמותות פועלות להשגת מטרות חברתיות שמתנגשות לעתים קרובות עם המטרות של המיזם העסקי. בתחילת דרכו המיזם העסקי צורך כמות גדולה של משאבי זמן, כסף וניהול, שבאים על חשבון המטרות של הארגון. התנגשות זו עשויה לפגוע הן במיזם העסקי והן בפעילות הרגילה של העמותה.
  • שימוש בכלי ניהול תקציביים לא מתאימים מביא לכך שעמותות מתקשות לדעת מהי תרומתו הכלכלית של המיזם העסקי. מערכות המעקב התקציבי בעמותות (במידה והן קיימות בכלל) מכוונות להצגת התקציב לתורמים ולא ליצירת מידע כלכלי בעל משמעות. לכן במקרים רבים העמותה איננה יודעת האם המיזם העסקי כדאי לה. במציאות נוצרים מצבים אבסורדיים של סבסוד צולב הפוך – עמותה שמשתמשת בכספי תרומות על מנת לסבסד מיזם עסקי כושל.
  • בעוד שאבן הפינה של האסטרטגיה העסקית היא התמקדות בלקוח ובצרכיו, עמותות לעתים קרובות אינן יכולות לעשות זאת מכיוון שהן מסתמכות על לקוחות עקיפים. כך למשל ה”לקוחות החברתיים” של עמותה שעוסקת בתעסוקה לאנשים עם מוגבלויות הם העובדים שמועסקים במיזם. ה”לקוחות העסקיים” שרוכשים את השירותים או המוצרים של המיזם הם לקוחות עקיפים. באותו אופן הלקוחות של חדר הכושר והבריכה במרכז הקהילתי, גם הם לקוחות עקיפים למרות שהם מסבסדים את הפעילויות שמופנות לאוכלוסייה שאותה רוצה המרכז לשרת.

התנאים להצלחת מיזם עסקי-חברתי

לאור האמור לעיל עמותה צריכה לבחון את הכניסה למיזם עסקי בזהירות רבה. מומלץ לבדוק את עמידת המיזם בשלושה תנאים:

  1. התנאי השיווקי – האם יש לנו יתרון תחרותי? תנאי הכרחי להצלחתו של עסק קטן הוא יצירת יתרון תחרותי שיבדל אותו בהשוואה למתחרים. ללא יתרון תחרותי סיכויי ההישרדות של העסק הקטן הם נמוכים מאוד.
  2. התנאי החברתי – האם המיזם תומך בהשגת מטרות העמותה? כדי שמיזם עסקי יתמוך בהשגת מטרות העמותה על הפעילות העסקית לקדם לכשעצמה את מטרות העמותה בעצמאות כלכלית. לחלופין (או בנוסף) על המודל הכלכלי של המיזם העסקי בעמותה לאפשר “סבסוד צולב“, הינו, מימון של פעילויות המקדמת את מטרות העמותה.
  3. התנאי הכלכלי – האם המיזם באמת מצדיק את עצמו? השקעה במיזם עסקי במלכ”ר שונה מהשקה פרטית בעסק. בשם המחוייבות לתרומים ולמוטבים של העמותה עליה לבחון את ההיתכנות הכלכלית של המיזם באופן כן ואיכותי ככל הניתן.

במהלך הכתבות הבאות בסדרה נעסוק בהרחבה בתנאים אלו ונציג כלים להתמודדות עם האתגרים שהם מזמנים למלכ”רים המתכננים פעילות עסקית-חברתית.


אלי מלכי הוא כלכלן שמתמחה בניהול כלכלי ופיננסי של ארגונים חברתיים, ומרצה בתחום זה בתוכניות M.A לניהול מלכ”רים באוניברסיטה העברית וה-M.B.A למנהל עסקים במגמה למנהיגות חברתית באוניברסיטת בן גוריון.