במחקר עמדות של Thomson Reuters Foundation דורגה ישראל במקום החמישי ברשימת המדינות הטובות ביותר להקמת עסקים חברתיים.


תמונות: צילומי מסך poll2016.trust.org | לחצו כאן לתוצאות המחקר באנגלית


בקצרה

  • מחקר עמדות בין לאומי ראשון מסוגו עם מסקנות מעט מבלבלות. אנחנו צריכים מחקרים נוספים במתודולוגיות מגוונות כדי להבין טוב יותר ולהמשיך ולפתח את סקטור העסקים החברתיים בישראל ובעולם.
  • במבט השוואתי הישראלים מעריכים את תמיכת המדינה והאקו-סיסטם המקומי בייזום והצמחה של עסקים חברתיים. נשים מעריכות את תמיכות המדינה והאקו סיסטם יותר מגברים.
  • בישראל קל למצוא תמיכה שאינה כלכלית בעסקים חברתיים אך קשה יותר למצוא השקעות (הלוואות ואקווטי) בעסקים חברתיים.
  • עסקים חברתיים בישראל מתקשים למכור מוצרים למגזר העסקי אך מצליחים למכור שירותים ומוצרים למגזר הציבורי בקלות יחסית.
  • קל למצוא אנשים מוכשרים לאיוש משרות בסקטור העסקי-חברתי אבל יותר קשה להתפרנס מעבודה בעסק חברתי.
  • נשים מצליחות להתברג בעמדות הובלה של מיזמים עסקיים-חברתיים אך עדיין לא מרווחיות כמו גברים בתפקידים מקבילים.

דבר החוקרים

עסקים חברתיים משתמשים בפעילות עסקית לפתרון בעיות חברתיות, אולם קיים מעט מאוד מידע לגבי מידת התמיכה בסקטור הצומח הזה במדינות שונות סביב הגלובוס. כדי לנסות ולמלא את החלל הזה וכדי לנסות להבין באילו מדינות קל יותר להקים עסקים חברתיים Thomson Reuters Foundation בשיתוף עם Deutsche Bank, UnLtd ו- Global Social Entrepreneurship Network ערכו מחקר עמדות ראשון מסוגו.

המחקר מאיר נקודות חוזק וחולשה בתמיכה בהקמת עסקים חברתיים ב-44 מהכלכלות הגדולות בעולם. המחקר נערך במטרה להעניק ליזמים חברתיים, קובעי מדיניות, משקיעים וחוקרים בסיס לדיון ולמחקרי המשך. באתר המחקר ניתן להתרשם מנקודות החוזקה והחולשה של 10 המדינות המובילות וישראל בינהם. לחצו כאן כדי לצפות בדרוג של כל 44 המדינות. מתודולגיית המחקר מפורסמת בקישור הבא.

top10

הזווית המקומית

על פי המחקר ישראל, שדורגה במקום החמישי, מובילה במידת ההבנה של הציבור הכללי באשר לעשייה של עסקים חברתים (ראשונה בדרוג), בנגישות למשאבים שאינם כספיים (דרוג 4) בקיומים של תנאים לפיתוח וצמיחה של מיזמים עסקיים-חברתיים; תמיכות ממשלתיות במיזמים עסקיים חברתיים, בהזדמנוית למכור מוצרים שירותים עסקיים-חברתיים לממשלה, ביכולת לאתר צוות מתאים למיזמים עסקיים-חברתיים ובמידת הייצוג של נשים בעמדות הובלה של מיזמים עסקיים-חברתיים (דרוג 6, 7, 7, ו-8 בהתאמה).

לעומת זאת מן הסקר עולים מגוון קשיים של יזמים עסקיים-חברתיים בישראל. המתבטאים בקושי במכירת מוצרים ושירותים למגזר העסקי, במתן גמול זהה לנשים וגברים המובילים מיזמים עסקיים-חברתיים, בקבלת השקעות (הלוואות או בתמורה למניות), וביכולת להתפרנס מעשייה עסקית-חברתית.  (דרוג 37, 27, 24, ו-23 בהתאמה).

אוכלוסיית המחקר

%d7%90%d7%95%d7%9b%d7%9c%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8

החוקרים פנו לכ- 20 נשאלים בכל אחת מ44 מ45 הכלכלות הגדולות בעולם (באירן, הנמנת על 45 הכלכלות הגדולות בעולם לא הצליחו החוקרים לאתר 20 בעלי עניין בתחום העסקים החברתיים ולפיכך אירן לא נכללה במחקר). מתוך 880 פניות קיבלו החוקרים 619 תגובות. המשיבים כללו יזמים ומנהלים של עסקים-חברתיים (47.5%), ארגוני אקו-סיסטם (24.2%),חוקרים (13.4%), משקיעים (10.5%) וקובעי מדיניות (4.4%).

הזוית הנשית

48% מהנשאלים היו נשים והחוקרים תארו בנפרד את יחסן לשאלת הקמת מיזמים עסקיים-חברתיים במדינתן (נוסף על התוצאות הכלליות) והפערים מפתיעים. ישראל יורדת מהמקום החמישי למקום ה-19 ברשימה. וזה עוד כלום בהשוואה לארה”ב שצונחת מהמקום הראשון למקום ה-43. מהתוצאות ניתן לשער שנשים בישראל, כמו בארה”ב, סובלות מנגישות מוגבלת להזדמנויות ומשאבים רלוונטיים לפיתוח עסקים חברתיים. אך בעוד שבארה”ב נשים אכן העניקו ציון ממוצע נמוך יותר מגברים למדדים שונים של יחס המדינה לעסקים חברתיים (50 לעומת 65.9), בישראל, כמו ברב המדינות שנסקרו, נשים הביעו עמדות חיוביות יותר ברוב השאלות הרלוונטיות. כך למשל, הציון שנתנו נשים ישראליות בסקר עמד על 69 מתוך 100 נקודות אפשריות, לעומת 59 נקודות במדד הכללי בישראל. הדירוג שהעניקו נשים בסקר נמצא גבוה ב 29% מהדירוג המשוכלל של גברים ונשים יחדיו, כלומר נשים, שהיוו 48% מהנשאלים, נטו להעניק ציונים גבוהים בכ- 55% מגברים על אותן שאלות.