כתבה זו היא השלישית בסדרה של חמש כתבות בהם מתוארים כלים לבחינת הכדאיות של הקמת מיזם עסקי-חברתי. הכתבות, הכלים והדוגמאות שבהן מבוססים על הרצאותיו של אלי מלכי באוניברסיטת בן גוריון בנגב ובאוניברסיטה העברית בירושלים.


המודל הכלכלי של מיזם עסקי בעמותה מתבסס לעתים קרובות על “סבסוד צולב“, שמשמעו שהתרומה הכלכלית של הפעילות העסקית צריכה לסבסד את הפעילות החברתית. הסבסוד הצולב מושג כאשר ההכנסות מהמיזם גבוהות יותר מההוצאות שנוספו לעמותה עקב הפעלתו. מיזם עובר את נקודת האיזון הכלכלית כאשר ההכנסות ממנו גבוהות יותר מההוצאות שנוצרו בעטיו. ההפרש בין ההכנסות מהמיזם לבין ההוצאות המשתנות שנוספו לעמותה עקב הפעלתו נקרא תרומה כלכלית. היחס בין תרומתו הכלכלית של המיזם לחשיבותו מבחינת מטרות העמותה יקבע האם המיזם כדאי לעמותה, כפי שמוצג בטבלה 3 שלהלן:

טבלה 3 - תרומה כלכלית וקידום מטרות העמותה

טבלה 3 – תרומה כלכלית וקידום מטרות העמותה

(שיטת הדירוד מבוססת גם היא על AHP ומוצגת במאמר: שילובם של שיקולים כלכליים בתכנון אסטרטגי של מלכרים, אלי מלכי).

בשורה הראשונה מוצג מיזם עסקי שהוא גם בעל תרומה כלכלית גבוהה וגם בעל תרומה גבוהה להשגת מטרות העמותה. כמובן שבמקרה זה המיזם העסקי מהווה WIN-WIN וכדאי לעמותה להפעיל אותו. עם כל זאת נציין שלרוע המזל מקרים כאלה הם נדירים.

בשורה השנייה היא מוצג מיזם עסקי מסבסד. דוגמה למקרה כזה היא הפעלת בריכת שחיה וחדר כושר במרכז קהילתי. כדאי לעמותה להפעיל אותם מכיוון שהם יוצרים מקור מימון לפעילות חברתית. מצד שני העמותה צריכה לעמוד על המשמר ולבדוק כל הזמן שהעיסוק במיזם העסקי לא מסיט אותה ממטרותיה החברתיות.

בשורה השלישית מוצג מיזם עסקי שמשרת את מטרות העמותה, אך אין לו תרומה כלכלית משמעותית. מיזמים עסקיים רבים בתחום של תעסוקה לאנשים עם מוגבלויות נמצאים בקטגוריה זאת. גם במקרה זה כדאי לעמותה לקיים את המיזם, אולם יש לוודא שיש לו תרומה כלכלית חיובית (גם אם היא קטנה). במקרים רבים עולה השאלה מהו גודל התרומה הכלכלית שיש לדרוש מהמיזם העסקי (או בניסוח אחר איזה חלק מההוצאות קבועות צריך להעמיס עליו). חשוב לזכור שאין תשובה חד משמעית לשאלה זו, ותיתכנה תשובות שונות בסיטואציות שונות.

בשורה הרביעית מוצג מיזם עסקי שתרומתו הכלכלית נמוכה ובמקביל אין לו תרומה משמעותית להשגת מטרות העמותה. מיזמים כאלה אינם כדאיים לעמותה ורצוי להימנע מהם.

כמובן שתנאי הכרחי להצלחתה של שיטת הסבסוד הצולב הוא שהעמותה מסוגלת לעקוב ולשייך הוצאות לפעילויות השונות, עפ”י האבחנה בין הוצאות משתנות לקבועות (להסבר ראו: “קוים מנחים להכנה ולהצגה של תקציב בארגונים שלא למטרות רווח“, אלי מלכי). לרוע המזל עמותות רבות אינן מנהלות מעקב תקציבי בכלל, או לחליפין מנהלות מעקב תקציבי מעורפל שאיננו מספק מידע כלכלי רלוונטי. חשוב להבין שניהול תקציבי מסודר שמבוסס על עקרונות כלכליים הוא תנאי הכרחי להצלחתה של שיטת הסבסוד הצולב. ללא מעקב תקציבי כזה עשויה העמותה להגיע למצב של סבסוד צולב הפוך, קרי: במקום שהפעילות העסקית תסבסד פעילויות חברתיות, התרומות והמענקים מסבסדים פעילות עסקית מפסידה.


אלי מלכי הוא כלכלן שמתמחה בניהול כלכלי ופיננסי של ארגונים חברתיים, ומרצה בתחום זה בתוכניות M.A לניהול מלכ”רים באוניברסיטה העברית וב-M.B.A למנהל עסקים במגמה למנהיגות חברתית באוניברסיטת בן גוריון.