עסקים חברתיים יכולים להוות מכשיר יעיל להתמודדות עם אתגרים חברתיים במרחב העירוני. התקציב העירוני אף פעם לא מספיק כדי לטפל בכל הסוגיות ולפיכך, כל כלי שיכול להקל על התקציב העירוני יכול להיות משמעותי. אסטרטגיה עירונית הכוללת תמיכה וחיזוק של עסקים חברתיים יכולה לכלול מגוון פתרונות הן באמצעות החברה הכלכלית העירונית והן בדרכים רבות אחרות, חלקן מוצעות במסמך זה.


דר’ יובל דרור הינו יועץ ארגוני וחבר הפורום לעסקים חברתיים. השתתפו בכתיבה שרי נוריאל ואפי טולדנו מציונות 2000 ואלי בנטאטה מג’וינט ישראל.


על תפקידה של הערייה

המטרה של עירייה הינה לשרת את תושבי העיר באופן שעונה על צרכיהם ביעילות הרבה ביותר. העירייה עושה זאת על בסיס משאבים הנוצרים משני אמצעים מרכזיים שבשליטתה, מיסים עירוניים והכנסות מפעילות כלכלית (‘חברה כלכלית עירונית’) וגם על בסיס משאבים של המדינה. השירותים העירוניים נמצאים תמיד תחת אילוצי תקציב וכמעט תמיד צריך להחליט על סדרי עדיפויות – כלומר ישנם צרכים ודרישות של תושבים שאינן מסופקים בכלל או ברמה שבה היו רוצים לקבלם.

חלק מהשירותים שהם תת- מתוקצבים מוכוונים לאוכלוסיות שיכולתם החברתית- פוליטית לדאוג לתיקצוב מתאים היא מוחלשת. לאורך ההיסטוריה נוצרו פתרונות לצרכים אלו באמצעות עמותות הנשענות על תקציבי המדינה והעירייה ותורמים (‘פילנטרופיה’). בעשור האחרון הסתבר כי במקרים רבים עמותות אלו אינן מצליחות לספק את הפתרונות המבוקשים ביציבות וברמה אחידה.

מכאן שאסטרטגיה לפתוח עירוני תעשה טוב אם תתרום להגדלה שיטתית  ועקבית של משאבים שהעירייה יכולה להפעיל בעיקר מול בעיות חברתיות תת- מתוקצבות (“מכפיל מקומי”). אחד הכלים המרכזיים של עירייה להשגת גמישות ניהול ויעילות בשימוש במשאבי בעירייה הינם החברות העירוניות (שחלקן למעשה מלכ”רים). החברות הללו מספקות תשתית כלכלית וגמישות כלכלית (לרוב הן אינן כפופות לחוק המכרזים וחוקים אחרים כמו העירייה עצמה) אך אינן מוכוונות באופן ישיר  ולא נמדדות באמצעות מדדים של תועלות חברתיות. יש כאן אולי פוטנציאל לא ממומש של תועלת חברתית לתושבי העיר  (באמצעות עמותות עירוניות לפעילות תרבותית, עמותות ספורט וכד’ היכולות לפעול על בסיס כלכלי יציב).

כלומר, באופן עיקבי ישנם צרכים של אזרחי העיר שאינם מסופקים ע”י המדינה, העירייה והעמותות החברתיות. זהו ‘כשל שוק’ שעל עירייה לטפל בו, וכדאי לה לטפל בו באופן שמחזק את האוכלוסיה העירונית באופן כללי ויוצר מעגלי חיזוק עצמי (מעגלי ‘משוב חיובי’), שבהם נוצרת לעירייה הכנסה נוספת בעת שהיא משקיעה את תקציבה בחיזוק אוכלוסיות שצרכיהן מסופקים בחסר. הגישה הנקוטה במסמך זה כוללת את ההנחות הבאות:

  • צרכים כלכליים, חברתיים וסביבתיים מקומיים עומדים בפני עצמם ואינם רק נגזרת של צרכים כלליים- לאומיים.
  • במרחב המקומי קיימת זיקה הדוקה בין פתוח כלכלי לפיתוח חברתי כך שפיתוח כלכלי-מקומי נכון הוא זה החותר גם לתקן עיוותים חברתיים.
  • לשלטון המקומי אחריות על השימושים במרחב פיזי מוגדר הן מצד הפגיעה ‘הסביבתית’ בו והן מצד הפירות של השימוש בו
  • העירייה \ המועצה היא הגורם לייזום ולתכנון של פעילות כלכלית בעלת מוקד ותפיסה חברתית – סביבתית.

אפשר לעשות זאת בכמה דרכים:

האחת, לוודא שהתקציבים מופנים לפעילויות שתורמות ערך לתושבים (התיעלות תמידית ומניעת בזבוז). בצורה זאת ישארו יותר משאבים לחלוקה.

השניה, יצירת מעגלי תנועה של כספים שאינם יוצאים מהמעגל העירוני ומעודדים תחלופה פנים עירונית על פני הוצאת כספים לגורמים מחוץ לעיר (לדוגמא, ‘כסף מקומי’, העדפת ספקים תושבי העיר וכד’).

השלישית, יצירת קשרים עסקיים בין אוכלוסיות מוחלשות ותת- מתוקצבות לבין העסקים העירוניים והנהלת העיר.

הרביעית, שימוש במרחב העירוני וביכולות האנושית של אנשי העירייה להפגשת פעילויות בעלות גוון חברתי וכלכלי בסביבה משותפת ומחברת המעודדת משוב מחזק בין הפעילות החברתית לפעילות הכלכלית (collective impact).

יודגש כי אין עינינו של מסמך זה לעסוק בסוגיות של פתוח בעל מטרות כלכליות – פיננסיות בלבד.

קידום עירוני של עסקים חברתיים

בנייר זה אנחנו מציעים לראות בעסקים חברתיים כלי עירוני להתמודדות עם בעיות חברתיות שבמרחב העירוני. עסק חברתי הינו התארגנות שמטרותיה חברתיות ושסגנון פעולתה הינו עסקי. מכאן שהיכולת להשיג מטרה חברתית מתחזקת בשל התהליכים העסקיים. לעירייה כדאי לתמוך בעסקים חברתיים משום שבטווח הארוך הם  יכולים ‘לשכפל’ כל שקל עירוני שמושקע בהם – התמיכה העירונית הינה השקעה שיש עליה החזר (לפחות חלקי).

העירייה יכולה לקדם עסקים חברתיים בשטחה בשלוש דרכים עיקריות:

  • לעודד פירמות הפעילות בשטח העיר לפתח ‘זרוע חברתית-עיסקית’
  • לדחוף עמותות להקים רגל עיסקית שמחזקת את הקיימות שלהן לאורך זמן
  • לעודד ולתמוך ביזמים וביוזמות חברתיות עיסקיות בתחילת דרכן
  • לחבר בין יוזמות חברתיות ליוזמות עיסקיות לחללים \ מרחבים משותפים

לדוגמא,  אחת הדרכים היעילות לשימוש בתקציב העירוני הינה לתמוך בעסקים קיימים המוכנים להפעיל ‘זרוע חברתית’, שהיא תחום פעילות המקדם צרכים חברתיים שהעירייה מעדיפה לקדם, כ’ענף’ פעילות של עסק קיים. דוגמא רווחת לכך הינה העסקת עובדים בעלי מגבלות תעסוקתיות. תהליך זה עשוי לחסוך העברות תקציביות למחלקות רווחה בהיקפים העשויים להיות גבוהים יותר מהתמיכה בעסק עצמו.

דוגמא נוספת, ישנם מצבים שבהם לעירייה יהיה כדאי להקל בארנונה, לתקופה מוגבלת, לעסק המשקיע בהסבת פעילות מסויימת שלו לפעילות חברתית משום שבכך היא (ואולי גם המדינה) תחסוך בהמשך תקציבי תמיכה. העירייה יכולה לראות בהקלת הארנונה הזו כהשקעה שתוחזר בהמשך (לכשערוץ הפעילות הזה יהפוך לריווחי). העירייה יכולה גם לאפשר שימוש במתקנים ומבנים עירוניים (וגם עידוד של עסקים לאפשר זאת במתקנים שלהם) לפעילות משולבת של עסקים ועמותות ובתמיכה וחניכה של קבוצות ייעודיות ע”י אנשי מקצוע של העירייה ושל גופים מקצועיים אחרים, בפעילויות שמוכוונות לפתוח של רוח יזמית חברתית- עיסקית משולבת.

איור 1

איור 1

 

כך, עסקים חברתיים יכולים להוות תועלת ממשית לעיר שתמצא את הדרך להגדיר את הצרכים החברתיים שלה, יחד עם הפניית קשב לתכנון המשאבים באופן שיתמוך במודלים חברתיים עיסקיים המתאימים לה – כמו שמסכם האיור לעיל.

פיתוח אסטרטגיה חברתית עירונית

באופן טבעי תהליך של פיתוח אסטרטגיה עירונית משלב תהליכי תכנון ותהליכים פוליטיים.  תהליך פתוח של אסטרטגיה עירונית דומה בעיקרו לתהליך פתוח אסטרטגיה רגיל אך יש בו כמה מרכיבים ייחודיים:

האחד, שילוב מחזיקי העניין בתהליך גיבוש האסטרטגיה והוצאתה לפועל (‘שיתוף ציבור’).  לעניין העסקים החברתיים מחזיקי העניין המרכזיים הינם הנהלות העמותות הפעילות בעיר וארגוני העסקים הפרטיים – הקטנים בד”כ (ולפעמים גם נציגויות של סוכנויות השלטון המרכזי ומשרדי הממשלה).

השני, תהליך של עיצוב תשתית תקנות ונהלים עירוניים מחייבים , המספקים העדפה לעסקים חברתיים (לדוגמא, העדפה במכרזים עירוניים לעסקים של אמהות חד-הוריות). תקנות כאלו יכולות אף להוות כלי למיצוב הרשות ע”י פרסומם ברבים באופן שיעודד עסקים להצטרף ואף ליצירת ‘תו-תקן חברתי’ לעסקים ברשות.

השלישי, תהליך הערכה ומדידה ופיתוח כלים המאפשרים איתור מודלים בעלי החזר על ההשקעה (ROI) שהוא יותר אטרקטיבי לעיר. באמצעות תהליכי למידה והערכה יהיה ניתן לקדם את הידע לגבי סוגי מודלים מצליחים, וליכולות של הרחבה ושיכפול.

הרביעי, גיבוש תכניות מתאר, תוכניות מקומיות ותכניות של חידוש פני העיר, שכוללות מרחבי פעילות  משותפים לעסקים ולפרויקטים חברתיים.

אסטרטגיה עירונית לפתוח המרחב העיסקי חברתי יכולה ללבוש כמה צורות:

הקמה וניהול עסקים חברתיים באמצעות החברה הכלכלית העירונית (הקלה במכרזים).

הקמת גוף פתוח אסטרטגי לייזום פרויקטים עירוניים בעלי אופי  חברתי-עיסקי (לדוגמא באמצעות מתקן עירוני שיהווה חממה (Hub) לעסקים חברתיים).

תמיכה וצימוח של יוזמות קיימות במרחב העירוני ולמידה מתוך כך (לדוגמא, בשיתוף חברת המתנסים).

גיבוש תכניות התחדשות עירונית שלוקחות בחשבון שילוב בין פתרונות לצרכים חברתיים – קהילתיים לפיתוח עסקים מקומיים (כולל תמ”א 38 פינוי בינוי).

פריצת דרך והדגמת יתכנות יכולה להיעשות ע”י שימוש במתקנים קיימים שאינם מממשים את הפוטנציאל הגלום בהם ואשר יכולים לשמש למגוון פעילויות ולמגוון אוכלוסיות (דוגמת הבינין ליד שוק הפשפשים ביפו). התחלה במימד הפיזי היא בעלת פוטנציאל ליצירת אנרגיה חדשנית, תוך שילוב של דיירים מקומיים ושכנים לביניין באופנים שימקדו את תשומת הלב של הקהילה לפוטנציאל החדש.

ייתכן אף שבמעלה הדרך יהיה כדאי למנות בעל תפקיד שיקצה מזמנו (החלקי או המלא) להובלת תחום העסקים החברתיים ברשות.

מדדי הצלחה

מגוון מדדי ההצלחה של פעילות בתחומים אלו קשורה בראייה של המהלך כמונע ע”י שורה תחתונה משולשת: כלכלית-חברתית-סביבתית. לפיכך, מדידת אופן ההתקדמות איננה פשוטה ומחייבת חשיבה על קריטריונים רלוונטיים כנגזר מהפעולות שנבחרו ליישום בכל מקום ומקום. ככלל, יוצעו לשימוש מדדים כמו,

  • שיפורים בתחום התעסוקה (היקף, איכות, זמינות לאוכלוסיות תת-משולבות ומוחלשות) ובהיקף הפעילות הכלכלית העירונית.
  • שיפורים בתקציב העירוני המוכוון לסוגיות חברתיות וסביבתיות בראייה כלכלית
  • שיפורים בשיתוף הפעולה הבין \ תלת מגזרי ולפעמים גם בין-עירוני.
  • עליה בכמות ובאיכות היוזמות לפעילות חברתית – עיסקית במרחב העירוני

התרומה של הפורום לעסקים חברתיים

הפורום לעסקים חברתיים איננו גוף ביצוע אלא גוף מתכלל. הדרך שלו לסייע לגוף שילטון מקומי הינו בייעוץ מבוסס על ידע ונסיון וע”י חיבור העירייה לתוך האקו-סיסטם הקיים: העסקים, העמותות, הקרנות, והיזמים  הפעילים בתחומים שבהם העיר תבחר לפעול (הגופים שיתוקצבו בסופו של דבר ע”י העירייה על בסיס שדכנות של הפורום ישלמו ‘מעשר’ לפורום לצורך מימון פעילותו. הפורום הוא התארגנות ללא מטרת רווח המופעלת ע”י מתנדבים.):

  • ידע: בפורום נצבר ידע רב על התחום בארץ ובעולם באופן המאפשר להתאים מודלים של פעילות שהוכיחו את עצמם במקומות אחרים
  • הכוונה של בעלי ניסיון: מנטורים ותמיכה מקצועית במגוון עולמות הידע הנדרשים לצורך הקמת עסק חברתי והבאתו לעצמאות כלכלית (יעוץ משפטי, כלכלי, ניהולי, שיווקי, אינטרנטי, גיוס משאבים וכד’)
  • תמיכה ביוזמות: בכלים כמו קורסים ליזמים בתחילת דרכם, חממות, מאיצים (אקסלרטורים) וכד’.
  • הדרכה וליווי של גופי עירייה שונים להכרת התועלות החברתיות, לאימון ולחניכה של בעלי תפקידים ברשות לחשיבה יזמית, ולהשקת פעילויות ויוזמות עיסקיות חברתיות (חינוך, רווחה, בריאות, סביבה, תכנון וכד’) תוך חיבור יזמים, עסקים ופעילים חברתיים לאינטראקציות מתמשכות.
  • סיוע בהפנית קשב שילטוני וקשב של קרנות ותורמים לתמיכה בפעילות עירונית באמצעות פעולות יח”צ, מיתוג ופרסום.

דוגמאות:

חממה עירנית לעסקים חברתיים

הקמת חממה בתוך מרחב פיזי שיסופק ע”י העירייה (בתחילת הדרך תוך ביטול תשלומי ארנונה) שבו יפעלו יזמים בתהליכי הקמה של יוזמות עיסקיות חברתיות. החממה תפעל במתקונת Hub שבו קהילה פעילה של יזמים חברתיים במרחבים ושולחנות להשכרה, ובמסגרתו תסופק מערכת תמך כוללת ליזמים משלב הרעיון ועד שלב ההשקעה והעזיבה לעצמאות. בתוך כך יתקיימו גם אקסלרטורים והדרכות רלוונטיות לצרכים (לדוגמא, ‘רוח חדשה’ וחממה לעסקים חברתיים בירושליים).

חברת גינון עירונית

בבעלות החברה הכלכלית העירונית תופעל חברת גינון שתבצע את תחזוקת הגינון העירוני באמצעות עובדים ‘משולי החברה’- אסירים משוחררים, נוער בתהליכי חזרה לבתי הספר, מוגבלים נפשיים וכד’). חברה זו יכולה להשען על הפעילות העירונית כדי לפתח פעילות במגזר הפרטי ובהמשך הדרך אולי אפילו ‘לסבסד’ כך את הפעילות העירונית (לדוגמא, גינה קהילתית).

חברת הסעדה עירונית

חברת קיטרינג ממותגת המופעלת ע”י אוכלוסיות מוחלשות, מוגבלי תעסוקה וכד’, המתחילה את דרכה בהספקת ארוחות לגופי העירייה, בתי ספר וכד’ ואח”כ, על בסיס איזון כלכלי, לפנות גם לתחרות בשוק ההסעדה למפעלים ומשרדים (לדוגמא, ‘באר שובע‘ בבאר שבע, או ‘המטבח החברתי’).

חברת שירותי מיחשוב עירונית

חברת שירותי מחשוב ומערכות מידע עירונית המבוססת על מוגבלי תעסוקה  (פיזיים ונפשיים) תספק שירותי תמיכה טלפונית למשתמשים בגופי העירייה, התקנות, תיקונים מקומיים, מיחזור וכד’  ועל בסיס היסוד הכלכלי של שירותים לגופי העירייה תפנה לאחר התבססותה גם לשוק המקומי למתן שירותי תמיכה לעסקים קטנים מקומיים על בסיס קריאה או מינוי שנתי (לדוגמא, Ecommunity).

מועדון קהילה –עסקים עירוני

מועדון משותף לעסקים מקומיים המאפשר לתושבי העיר הנחות ייחודיות בעסקים של תושבי העיר באופן שיוצר העדפה לתושבים להשתמש בשירותי העסקים המקומיים על פני קניות בעסקים כלל-ארציים.  המועדון יפעל גם מתוך מסגרת של אתר אינטרנט ועיתון שיווקי מקומיים ויאפשר גם יעוץ עיסקי חד-פעמי כל שנה לעסק עצמו, תמורת דמי מינוי שנתיים. המועדון יופעל באמצעות עובדים בעלי קשייי תעסוקה שיהיו שותפים בבעלות.

מועדון הגיל השלישי

בהישען על מבנים של מתנ”סים ומועדוני הגיל השלישי (‘מועדוני פייס’) אפשר לקדם פעילות חינוכית לא-פורמלית (בחיבור למוסדות חינוך) הכוללת מפגשים בין גמלאים בעלי ניסיון ניהולי שמחפשים תעסוקה, צעירים ואף בני נוער הדורשים תמיכה והנחייה בפעילויות ייזמיות להקמת עסקים חברתיים.