כתבה זו היא הרביעית בסדרה של חמש כתבות בהם מתוארים כלים לבחינת הכדאיות של הקמת מיזם עסקי-חברתי. הכתבות, הכלים והדוגמאות שבהן מבוססים על הרצאותיו של אלי מלכי באוניברסיטת בן גוריון בנגב ובאוניברסיטה העברית בירושלים. בחלק זה של הסדרה נבחן האם המיזם העסקי מצדיק את עצמו כלכלית.


לאחר שהשתכנענו שהמיזם העסקי שלנו הוא בעל יתרון תחרותי ואנו צופים ביקוש לשירותים שנספק, יש צורך להעמיד אותו למבחן ההיתכנות כלכלית. בדרך כלל מתבקשים היזמים להכין תכנית עסקית שתצדיק את המיזם מבחינה כלכלית. אולם בטרם ניגשים להכנת תכנית עסקית מומלץ לקרוא את דבריו של ד”ר יוסי ורדי – אחד מיזמי ההיי-טק הידועים בארץ – בראיון שנתן לעיתון “גלובס” ב-8/11/2009:

“אני לא קורא תכניות עסקיות. מבחינתי, זה תת-סקטור בענף ספרות המדע הבדיוני. אולי צריך לקרוא לזה ספרות מדע בדיוני-נומרולוגי. המשותף לתכנית עסקית ולנקניק זה שרק אנשים שלא יודעים איך הם נעשים מוכנים לאכול אותם”.

הבעיה, שעליה מצביע דר’ ורדי באופן מאוד חד, היא שתוכניות עסקיות נכתבות מתוך מטרה לגייס כסף ולכן הצגת המיזם תהיה תמיד מנקודת מבט אופטימית. תכניות עסקיות בדרך כלל מצניעות את נקודות החולשה של המיזם, או שלא מציגות אותן בכלל.

לפיכך נדרש תהליך מקדים לתכנית העסקית, שבו נבדקת הכדאיות הכלכלית של המיזם באופן חסר פניות. בתהליך כזה אנו רוצים לברר לעצמנו במיוחד את נקודות החולשה ואת הסיכונים של המיזם, ולבחון את יכולתה של העמותה לעמוד בהם. תהליך כזה נקרא ניתוח היתכנות, ומטרתו היא לקבל החלטת GO או NO-GO לגבי המיזם.

לדעתי שעורי הכישלון הגבוהים של עסקים קטנים נובעים מכך שלא מבוצע ניתוח היתכנות ביקורתי לגבי העסק. ניסיוני בליווי עסקים קטנים שנמצאים בקשיים, מראה שהרבה מהם לא היו מוקמים בכלל אילו היה היזם מבצע ניתוח היתכנות אובייקטיבי.

להלן מוצגת דוגמה פשוטה של מודל פיננסי שמשמש לניתוח היתכנות להקמת בית קפה במסגרת של עמותה.

בטבלה 4 שלהלן מוצגות ההנחות של המודל עם הסברים:

טבלה 4 - הנחות המודל הכלכלי

טבלה 4 – הנחות המודל הכלכלי

ביאור מושגי הדוגמה

שעות פעילות – מספר השעות ביממה שבהן יהיה בית הקפה פעיל.

שעות עבודה – מספר שעות העבודה ביממה (כולל הכנה לפני פתיחה וניקיון לאחר סגירה).

משמרות – מספר שעות העבודה מחולק ב- 8.

תקנים למשמרת – מספר תקנים מלאים שנדרשים לכל משמרת (נגזר מאופי הפעילות של בית הקפה).

עלות תקן – עלות עבודה מלאה; כוללת שכר ברוטו וכל ההוצאות הנלוות של המעסיק.

פדיון ממוצע לסועד – נתון זה נגזר מהמיצוב של התפריט של בית הקפה. לאחר שנקבע התפריט הרצוי ניתן באמצעות השוואה לבתי קפה במיצוב דומה להעריך מהו הפדיון הממוצע לסועד. הערכה כזאת יכול להיעשות באמצעות קבוצת מיקוד או סקר שוק מצומצם.

מספר סועדים מרבי – נתון טכני שנגזר מהשטח של בית הקפה ומאילוצי בטיחות.

זמן שהות ממוצע לסועד – הערכה באמצעות קבוצת מיקוד או סקר שוק מצומצם.

תפוסה ממוצעת – זוהי למעשה ההנחה הקריטית ביותר לגבי הביקוש. במודל הפיננסי היא תשמש כמשתנה סימולציה על מנת לבחון את הסיכונים הכרוכים במיזם.

עלות מזון ומשקאות – תחשיב שנגזר מהרכב התפריט.

מספר סועדים ביום – מתקבל עפ”י הנוסחה הבאה:

מספר סועדים מרבי (48) * תפוסה ממוצעת (%60) * שעות פעילות (12)

זמן שהות ממוצע (1.5)

היחס בין שעות הפעילות לזמן השהות הממוצע (שבדוגמה שלנו שווה ל-8) מבטא את תחלופת הסועדים ביום. בכל זמן נתון יש לנו בממוצע כ- 29 סועדים (60% מ- 48) שמתחלפים 8 פעמים במהלך יום עבודה.

פדיון יומי – מכפלה של מספר סועדים ביום (230) בפדיון הממוצע לסועד (85 ש”ח).

פדיון שנתי – מחושב לפי 300 ימי עבודה.

עלות מזון ומשקאות – 30% מהפדיון השנתי.

עלות עבודה – מספר משמרות * מספר תקנים למשמרת * עלות עבודה * 12. למכפלה זו הוספנו 20% על מנת לתת ביטוי לימי חופשה ומחלה של עובדים.

השקעה – סכום שנגזר מתכנית ההשקעה המפורטת.

אינפלציה – קצב עליית המחירים הצפוי.

שעור היוון – שעור התשואה המינימלי הנדרש על מנת שהשקעה תהיה כדאית.

אורך חיי הציוד – נתון טכני. בתחשיב מובלעת ההנחה שלציוד אין ערך בתום התקופה ולכן יהיה צורך לחדש אותו במלואו.

כיצד לבנות תזרים מזומנים?

על סמך הנחות אלה נבנה תזרים מזומנים צפוי למיזם לתקופה של 7 שנים, שמוצג בטבלה 5 שלהלן. בנוסף להנחות שפורטו לעיל הוספתי לתזרים המזומנים מקדם התאמה שמבטא את ההנחה שבית הקפה יגיע למלוא הפוטנציאל שלו רק בשנה השלישית.

טבלה 5 - תזרים מזומנים צפוי למיזם

טבלה 5 – תזרים מזומנים צפוי למיזם

 תזרים המזומנים מאפשר לנו לבחון את ההיתכנות הכלכלית של המיזם. בשלב הראשון אנו בוחנים ארבעה פרמטרים:

ערך נוכחי נקי – (NPV) – מחושב כהפרש בין סכום ההשקעה לערך המהוון של תזרים המזומנים. ההשקעה כדאית כאשר ה-NPV הוא חיובי.

שעור תשואה פנימי – (IRR) – הוא למעשה שעור התשואה שנקבל עבור ההשקעה. ההשקעה כדאית כאשר הIRR גבוה משעור ההיוון הנדרש.

מדד רווחיות – היחס בין הNPV לסכום ההשקעה. ההשקעה כדאית כאשר הוא חיובי.

רווח תזרימי – מחושב כסך התזרים המצטבר של המיזם (3,814,041 ש”ח) בניכוי ההשקעה הראשונית. זהו למעשה הסכום נטו שיניב המיזם לאחר 7 שנים.

רווח תזרימי שווה לNPV כאשר שעור ההיוון המבוקש הוא אפס.

כללי אצבע לבחינת כדאיות כלכלית של מיזם עסקי בעמותה

מכיוון שמדובר במיזם עסקי-חברתי ניתן להגדיר טווח של כדאיות כלכלית, כפי שמוצג בטבלה 6 שלהלן.

כללי אצבע לכדאיות כלכלית

טבלה 6 – כללי אצבע לכדאיות כלכלית

בשורה הראשונה הקריטריון העסקי הטהור מאפשר בחינה של כדאיות ההשקעה. כאשר מדד הרווחיות חיובי והרווח התזרימי חיובי ההשקעה כדאית על בסיס התמריץ הכלכלי שלה, גם אם אין למיזם תרומה ישירה לקידום מטרות העמותה (בשל סיבסוד צולב – המיזם העסקי מניב הכנסה לפעילות העמותה)

בשורה השנייה המיזם אינו עומד בבחינה כלכלית בהעדר תרומה ישירה לקידום מטרות העמותה (כיוון שמדד הרווחיות שלילי) אך הפעלת המיזם עשוייה להיות כדאית במידה ויש במיזם תועלות חברתיות ישירות (למשל, בית הקפה משמש לקידום בני נוער בסיכוי באמצעות העסקתם תוך הקניית מיומנויות תעסוקתיות ואחרות).

השורה השלישית מייצגת מצב שבו המיזם הוא הפסדי ואיננו מכסה אפילו את ההשקעה. במקרה כזה אין כדאיות כלכלית בכלל (גם אם יש לפעילות תרומה לקידום מטרות העמותה, פעילות כזאת כבר לא נופלת בקטגוריה של מיזם עסקי).

ע”פ התחשיב בדוגמה שלנו המיזם הוא כדאי מכיוון שהNPV שלו הוא חיובי. בנוסף לכך יש לבחון גם את יכולת העמותה לתמוך במיזם בהיבט התזרימי. הטבלה בעמוד הקודם ממחישה שבשנתיים הראשונות יש למיזם תזרים שלילי. התזרים המצטבר של המיזם בסוף השנה השנייה עומד על 1.27 מיליון ש”ח. המיזם עובר לתזרים חיובי רק בשנה השלישית, והתזרים המצטבר הופך להיות חיובי רק בשנה הרביעית. המשמעות היא שהעמותה תצטרך להזרים מזומנים למיזם בשלושת השנים הראשונות. אמנם בראיה לטווח של 7 שנים המיזם הוא כדאי מבחינה כלכלית, בטווח הקצר הוא ידרוש מהעמותה השקעת מזומן ניכרת. לפיכך העמותה צריכה לוודא שיהיו ברשותה יתרות מזומן מספיקות לתמוך במיזם, כתנאי להיתכנותו הכלכלית.

המסקנה שנובעת מהמודל הפיננסי היא שבמידה ויש לעמותה מקורות כספיים לתמוך במיזם בשלושת השנים הראשונות, המיזם הוא כדאי מבחינה כלכלית. אולם מסקנה זו היא עדיין חלקית, מכיוון שבמודל לא נלקח בחשבון הסיכון שכרוך במיזם. כאמור בסעיף הקודם המשתנה הקריטי שמשפיע על המודל הוא היקף הביקוש, שבא לידי ביטוי בתפוסה הממוצעת. על מנת לתת ביטוי לסיכון שכרוך במיזם יש צורך לבנות סימולציה שתיקח בחשבון תנודות בביקוש. לצורך הסימולציה נעזר ביכולתה של תוכנת האקסל ליצור מספרים אקראיים באמצעות הפונקציה RAND. במודל הסימולציה משתנה התפוסה נקבע באופן הבא:

0.6*RAND + 0.3

הפונקציה RAND מניבה מספרים אקראיים בין 0 ל-1 ,ולכן התפוסה במודל הסימולציה תשתנה בין 0.3 ל- 0.9. באופן זה אנו שומרים על ההנחה של תפוסה ממוצעת של 60% ,אך מאפשרים למודל לקחת בחשבון שינויים אקראיים בביקוש.

כמובן שבמודל הסימולציה ישנו מספר אינסופי של תרחישים אפשריים, ששניים מהם מוצגים בטבלאות 7 ו- 8 שלהלן.

טבלה 9 - תזרים מזומנים עם תפוסה רנדומלית #1

טבלה 7 – תזרים מזומנים צפוי עם תפוסה רנדומלית #1

טבלה 10 - תזרים מזומנים צפוי עם תפוסה רנדומלית #2

טבלה 8 – תזרים מזומנים צפוי עם תפוסה רנדומלית #2

בתרחיש שבטבלה 7 הNPV שלילי אולם הרווח התזרימי הוא חיובי, ולפיכך עשויה להיות כדאית לעמותה במידה ויש ערך חברתי משמעותי למיזם.

בתרחיש שבטבלה 8 גם הNPV וגם הרווח התזרימי הם שליליים, ולכן ההשקעה במיזם איננה כדאית.

מודל הסימולציה ממחיש אפוא שגם בהנחה של תפוסה ממוצעת של 60% עשויים להיות מקרים שבהם המיזם איננו כדאי בגלל תנודות בביקוש. על מנת להעריך את הסיכון הכרוך במיזם דגמנו 100 תרחישים, שלגבי כל אחד מהם חושב הNPV (ע.נ.נ.) והרווח התזרימי. באמצעות דגימה כזאת ניתן לחשב מהו השיעור של המקרים שבהם כל אחד מהפרמטרים האלה הוא שלילי. בטבלה 9 שלהלן מוצגות התוצאות לגבי שתי דגימות כאלה.

טבלה 9א ו-9ב - אחוז המקרים בהם המיזם יהיה כלכלי בדגימה של 100 מקרים

טבלה 9א ו-9ב – אחוז המקרים בהם המיזם יהיה כלכלי בדגימה של 100 מקרים

בשתי הדגימות הNPV הממוצע היה חיובי, בדומה לתוצאות של המודל הקודם שבו לא שולבה תנודתיות אקראית בביקוש. עם כל זאת ניתן לראות ששיעור המקרים שבהם הNPV היה שלילי הוא מאוד גבוה – 43% בדגימה הראשונה ו- 47% בדגימה שניה. כאשר מבצעים מספר רב של דגימות מוצאים שבין 40% ל- 50% מהתרחישים מביעים לNPV הוא שלילי.

יתרה מכך גם הרווח התזרימי הוא שלילי במספר לא מבוטל של תרחישים, בין 25% ל- 35% .רווח תזרימי שלילי משמעו שהמיזם צפוי להפסיד והעמותה תצטרך לכסות את ההפסדים האלה ממקורות אחרים.

הסימולציה נותנת לנו מעין “הצצה” למציאות שאיננה סטרילית, שבה ייתכנו תרחישים רבים שחלקם יביאו להפסדים. אמנם על פי ההנחות שלנו לגבי התפוסה הממוצעת המיזם צפוי להיות רווחי, ישנו סיכון לא מבוטל לכישלון  כלכלי מוחלט.

האם לאור הסימולציה כדאי לעמותה להפעיל את המיזם?

כמובן שאין תשובה חד משמעית לשאלה זו, מכיוון שהיא תלויה במידת הסיכון שהעמותה יכולה לקחת על עצמה. העמותה צריכה לשאול את עצמה האם היא ערוכה לתרחיש הפסדי, והאם בהינתן תרחיש כזה עצם קיומה של העמותה עלול לעמוד בסכנה.


אלי מלכי הוא כלכלן שמתמחה בניהול כלכלי ופיננסי של ארגונים חברתיים, ומרצה בתחום זה בתוכניות M.A לניהול מלכ”רים באוניברסיטה העברית וב-M.B.A למנהל עסקים במגמה למנהיגות חברתית באוניברסיטת בן גוריון.